עלמות

ספר א' - בראשית

"עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" (שיר השירים, א', ג')

 

אדר, אלאנורה ותמרה הן עלמות. 

אדר לבית הלל היא עלמה-נביאה, שמבינה שהדברים שארגון העלמות מסתיר ממנה עולים בהרבה על מה שהם מגלים. כשהיא מתחילה להוריד ברקים שחוצים את הרקיעים, לשוחח עם השליחים בחלומות הלילה ולחלום על ההתחלה של כל הדברים, הכל מתחיל להסתחרר סביבה.

תמרה בת תמליון היא בעלת אוב, משושלת בעלת האוב מעין דור. היא בעלת אוב מוכשרת, אך את התחושה שמשהו מאיים על חברותן בת העשור של העלמות היא אינה מצליחה לנער, גם לא כשהיא על הבמה או בכנס מכשפות מול המערה.

אלאנורה מהשושלת הנובית היא ציידת, מחזה נדיר בשורות העלמות. בני אנוש מעולם לא עניינו אותה יתר על המידה, אך בני מינה? זה כבר סיפור אחר. כשהיא מוצאת את עצמה בקבלת פנים אפלה בים סוף, מול אישה בעלת שיער בצבע דם שמביעה בה עניין, היא יודעת שהכל עומד להשתנות.

פריט מאגי מכלי המקדש שצץ לאחר אלפי שנים שולח את העלמות למרדף שמעמיד את חברותן במבחן, במיוחד כשתמרה נקראת ללמוד אמצעי קרב עתיקים, אדר מנהלת שיחות מוזרות עם השליחים ברחובות תל אביב ומחליטה לזמן אלות, ואלאנורה מבינה שעוקבים אחריהן ציידים עתיקים ושהן צריכות לקפוץ מצוקים.

מהר מאוד יגלו העלמות שלא פשוט לנווט בין שמירות ליליות סביב הנקודות המאגיות בארץ הקודש לבין הופעות על הבמה, בין מצעד הגאווה בתל אביב לפריצה לוילה של אשמדאי בהרצליה פיתוח שכמעט גורמת לראשי העלמות אותן מפעילות, ובין דייטים כושלים לשחרור שדים ממלכודות בבתים של יזמי נדל"ן.

בליל פתיחת הכשרות הציידים במערת צדקיהו בירושלים, כשהן ימצאו את עצמן יוצאות לעבר עתיד לוט בערפל, הן יצטרכו לגלות מהר דברים אודות הקשר ביניהן, כדי שעולם המקור לא יסתחרר סביב עצמו ויסחרר עימו את כל הקוסמוס.

 

"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי, ל"א, כט')